משטרת ישראל/ לשכת תביעות תעבורה ת"א נ' מליחי

החלטה

1)בתאריך ה- 4.8.2011 בשעה 22.45, נבדק המשיב בבדיקה שגרתית על ידי שוטרת בזמן שנהג

ברכב פרטי ברחוב שוקן בתל אביב.

2)בבדיקת ינשוף התברר כי המשיב שיכור (1,225 מיקרוגרם אלכוהול ל-1 ליטר אוויר נשוף) ; המשיב לא היה יציב בעמידתו ונזקק לתמיכה, הדיף ריח חזק של אלכוהול, התנודד בהליכה, עיניו היו אדומות והתנהגותו רדומה.

מהמשיב נלקחה דגימת שתן.

3)המשיב שוחרר על ידי קצין משטרה למעצר בית מוחלט למשך תקופה של 5 ימים, שהסתיימו ביום 9.8.2011.

ביום 9.8.2011 הוגש נגד המשיב לביהמ"ש לתעבורה (להלן: בית משפט קמא), כתב אישום ובקשת מעצר עד לתום ההליכים.

4)החל ביום 9.8.2011 ועד לקיום דיון ענייני בבקשת העוררת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים,נתון המשיב במעצר בית מוחלט על פי הסכמה שניתנה על ידי בא כוחו.

5)ביום 16.8.2011 ניתנה חוו"ד מומחה בחתימת דר' אשר גופר מנהל היחידה לטוקסיקולוגיה משפטית, לפיה בבדיקת הדגימה שנלקחה מהמשיב, נמצא כי המשיב בנוסף להיותו שתוי היה אף תחת השפעת סם מסוג קנאבוס, וכך מסכם דר' גופר את חוות דעתו: "ממצאי המעבדה מעידים על שימוש בקנבוס... וכן שתיית משקה אלכוהולי בזמן שקדם למתן דגימת השתן. ריכוז האלכוהול בדם בעת מתן דגימת השתן הינו גבוה מ- 50%mg (הכמות הקבועה בחוק לענין שכרות)."

6)ביום 28.8.2011 התקיים בבית משפט קמא דיון בבקשת העוררת למעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו; לאחר שמיעת הצדדים וחלופת המעצר שהוצעה על ידי ב"כ המשיב, החליט בימ"ש קמא לשחרר את המשיב בתנאים הבאים:

המשיב ישהה במעצר בית, אך יותר לו לצאת לעבודה כ"מעביר טסטים" לרכבים, יחד עם מפקח בין השעות 08.00 – 17.00, ובימים ו' וערבי חגים מהשעה 08.00 עד לשעה 14.30.

7)על החלטת בימ"ש קמא מערערת העוררת ומבקשת לבטל את החלטת בימ"ש קמא, ככל שהיא מתירה למשיב לצאת לעבודה, ולהותירו במעצר בית מוחלט עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, ואלו הם נימוקי העוררת:

א)למשיב מיוחסות עבירות חמורות של נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים מסוכנים; מה שמחמיר עוד יותר את המעשים הינו השימוש המשולב בסמים ואלכוהול, כאשר רמת האלכוהול בגופו של המשיב היתה פי 4 מן המידה המותרת על פי חוק.

ב)חומרתן של העבירות מועצמת נוכח עברו המכביד של המשיב, שכולל מצבור עבירות תחבורתיות רבות וחמורות, לא פחות מ-45 הרשעות קודמות מתוכן שתי הרשעות בזמן נהיגה בשכרות ו-7 עבירות בגין מעורבותו בתאונות דרכים ועבירה של נהיגה בזמן פסילה.

ג)פָּן חומרא נוסף שמצטרף לנסיבות החומרא שנמנו לעיל, נובע מהעובדה שלמשיב הרשעות קודמות, גם בעבירות סמים, אלימות והפרת הוראה חוקית.

ד)הוראתו של בימ"ש קמא להתיר למשיב לצאת ממעצר הבית לצורך עבודתו כ"מעביר טסטים" לרכבים, הגם שבזמן העבודה ילווה ע"י מפקח, אין בה כדי לאיין את מסוכנותו, כעולה מנימוקי החומרא שפורטו לעיל.

8)ב"כ המשיב מבקש לא להתערב בהחלטתו של ביהמ"ש קמא. לטענתו, הגם שמעשי המשיב הם חמורים, איין ביהמ"ש קמא בהחלטתו את מסוכנותו של המשיב בעצם הצמדתו של מפקח למשיב במהלך שעות עבודתו, כאשר ניתן לסמוך הן על המשיב שיקיים את תנאי שחרורו והן על המפקח שידווח על הפרת תנאי השחרור באם זו תתרחש. מכל מקום, החלטתו של בימ"ש קמא מאזנת מחד בין מסוכנותו של המשיב לבין הצורך שלו לעבוד ולהתפרנס עד אשר יוכרע עניינו לשבט או לחסד.

ד י ו ן

9)לאחר שעיינתי בערר המדינה על צרופותיו, פרוטוקול הדיון בבימ"ש קמא, החלטת בימ"ש קמא וגיליון הרשעותיו של המשיב, החלטתי לקבל את הערר ולבטל את הוראת בימ"ש קמא, ככל שהיא מתירה למשיב לצאת לעבודה, כך שמעצר הבית שבו ישהה המשיב יהיה מעצר בית מוחלט. להלן הנימוקים:

א)למשיב מיוחסות עבירות חמורות של נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים מסוכנים.